Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 47b

נִידּוֹן מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה.

Traduction

the area is treated as half and half with regard to withdrawing into his property before rebuilding the wall; he may build the wall four cubits from the middle of that space.

Rachi non traduit

נידון מחצה על מחצה. אותו חלק של עבודת כוכבים אינו עולה לו בכניסת ד' אמות אבל חלקו עולה לו שאם היה עביו שתי אמות מונה האמה שלו וכונס עוד ג' אמות לתוך שלו:

אֲבָנָיו, עֵצָיו וַעֲפָרוֹ — מְטַמְּאִין כְּשֶׁרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ''.

Traduction

The stones of the fallen wall, its wood, and its dust, transmit impurity like a creeping animal, i.e., one who touches them becomes impure like one who touches a creeping animal, as it is stated: ''And you shall not bring an abomination into your house, and be accursed like it; you shall detest it [shakketz teshakketzennu], and you shall abhor it; for it is a proscribed item'' (Deuteronomy 7:26). The term shakketz is used in a different form, shekketz, with regard to creeping animals.

Rachi non traduit

אבניו ועציו ועפרו. של אותו כותל מטמאין כשרץ אפילו חלקו לפי שאין ברירה. שרץ אין מטמא במשא:

שקץ. לשון שרץ:

Tossefoth non traduit

אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ. ואפי' למ''ד (לעיל עבודה זרה מא:) אין עובדין לשברים הב''ע כגון שהיתה עבודת כוכבים של ישראל או של עובד כוכבים והשתחוה לה ישראל ובירושלמי מוקי כגון שהשתחוה לכל אבן ואבן וכן פ''ה:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּנִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ'', מָה נִדָּה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא, אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא.

Traduction

Rabbi Akiva says: Those items transmit impurity like a menstruating woman, as it is stated: ''You will put them far away as a menstruating woman; you shall say to it: Go away'' (Isaiah 30:22). Just as a menstruating woman transmits impurity by carrying, as one who moves a menstruating woman, even without touching her, becomes impure, so too, objects of idol worship transmit impurity by carrying.

Rachi non traduit

נדה מטמאה במשא. דכתיב וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו אלמא טמיתיה לכלי אשר נשא אותה ואע''פ שלא נגעה שאפילו היו עשרה כלים זה על זה כולן בכלל אשר תשב עליו הן:

תזרם כמו דוה. בעבודת כוכבים מישתעי:

גְּמָ' וְהָא קָא מַרְוַוח לַעֲבוֹדָה זָרָה! אָמַר רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא: דְּעָבֵד לֵיהּ בֵּית הַכִּסֵּא.

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that one must rebuild his wall at a distance from the house of idol worship. The Gemara asks: But how may one do so? Isn’t he creating more space for the house of idol worship? Rav Ḥanina of Sura said: This is not a problem, as he converts the empty space into a bathroom.

Rachi non traduit

גמ' דעביד ליה בהכ''ס. שנפנה שם:

וְהָא בָּעֵי צְנִיעוּתָא! דְּעָבֵד לֵיהּ בֵּית הַכִּסֵּא דְּלַיְלָה.

Traduction

Since the mishna teaches that no wall may be built in that space, the bathroom is apparently not enclosed. The Gemara asks: But doesn’t a bathroom need to be in a place of modesty? The Gemara answers: This is not a problem, as he converts it into a bathroom for nighttime, when no one can see him.

Rachi non traduit

והא בעי צניעותא. ואנן תנן דאסור לבנות כותל להפסיק בינו ובין עבודת כוכבים לפי שבונהו לעבודת כוכבים:

וְהָא אָמַר מָר: אֵיזֶהוּ צָנוּעַ? הַנִּפְנֶה בַּלַּיְלָה בְּמָקוֹם שֶׁנִּפְנָה בַּיּוֹם, וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקֵימְנָא בִּכְדֶרֶךְ, מִיהוּ צְנִיעוּתָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד!

Traduction

The Gemara asks: But didn’t the master say in a baraita: Who is a modest person? One who defecates at night in the same place that he defecates during the day, i.e., in a place where no one can see him? And although we interpreted the baraita as referring not to location but to conduct, teaching that one must conduct himself at night in the same manner, i.e., with the same degree of modesty, as he does during the day with regard to removing his clothing when defecating (see Berakhot 62a), nevertheless, it can be inferred from here that even at night one is required to observe the dictates of modesty.

Rachi non traduit

במקום שנפנה ביום. שצריך צניעות ואע''ג דשנינו בפ' הרואה (ברכות סב.) לא תימא במקום שיהא צריך להתרחק בלילה כביום אלא אימא כדרך שנפנה ביום שיהא נפרע מיושב וכשיעור שנתנו חכמים טפח וטפחיים מ''מ ש''מ דבעינן נמי בלילה צניעות והכא ליכא צניעות דחזו ליה בני עבודת כוכבים:

דְּעָבֵד לֵיהּ לְתִינוֹקוֹת.

Traduction

The Gemara answers: This is not a problem, as he converts it into a bathroom for children, who are not required to observe the same level of modesty.

אִי נָמֵי, דְּגָדַיר לֵיהּ בְּהִיזְמֵי וְהִיגֵי.

Traduction

The Gemara suggests a different answer to the problem of enlarging the space used for idolatry: Alternatively, one can answer that he fences in the four-cubit space with thorns and shrubs, thereby preventing its use.

Rachi non traduit

היזמי והינגי. קוצים וברקנים:

מַתְנִי' שְׁלֹשָׁה בָּתִּים הֵן — בַּיִת שֶׁבְּנָאוֹ מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי זֶה אָסוּר. סִיְּידוֹ וְכִיְּידוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְחִידֵּשׁ — נוֹטֵל מַה שֶּׁחִידֵּשׁ. הִכְנִיס לְתוֹכָהּ עֲבוֹדָה זָרָה וְהוֹצִיאָהּ — הֲרֵי זֶה מוּתָּר.

Traduction

MISHNA: With regard to idol worship there are three types of houses, each with its own halakhot. A house that one built initially for the purpose of idol worship is forbidden, i.e., it is prohibited to derive benefit from such a house. If one plastered a house or cemented it for the purpose of idol worship, and he thereby added a layer to the walls of the house, one removes that which he added, and the rest of the house is permitted. If one brought an object of idol worship into a house temporarily and then removed it, the house is then permitted.

Rachi non traduit

מתני' שלשה בתים הן. לענין ביטול עבודת כוכבים:

בית. שתחלת בניינו לעבודת כוכבים והיו עובדין את הבית עצמו:

הרי זה אסור. דכל הבית הוי עבודת כוכבים ואם העובד כוכבים בנאו אסור עד שיבטלנו שיתוץ ממנו קצת ואם של ישראל הוא אסור עולמית אבניו עציו ועפרו:

סיידו וכיידו לעבודת כוכבים. שהיה בית בנוי לדירת אדם והקצהו לעבודת כוכבים וטחו בסיד ועשה בו ציורין לעבודת כוכבים:

נוטל מה שחידש. אם בא ישראל לבטלו נוטל מה שחידש ומותר הבית ואע''פ שלא ביטלו עובד כוכבים או אפילו היתה של ישראל מומר שאין עבודת כוכבים שלו בטילה הכא בטיל שאין נאסר אלא חידוש וההוא חידוש שבטל אסור בהנאה לעולם ובגמרא מוקי לה כגון שלא נעבד הבית מעולם אבל אם השתחוה לה עובד כוכבים אחרי כן נאסר כל הבית ובעי עובד כוכבים לבטלו ואם השתחוה לה ישראל אסורה עולמית:

הכניס לתוכו עבודת כוכבים. ואת הבית עצמו לא נתכוין לעבוד ולא הקצהו לתשמיש עבודת כוכבים אלא לפי שעה הכניס לתוכו עבודת כוכבים:

Tossefoth non traduit

בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים. פרש''י שתחילת בניינו לעבודת כוכבים והיו עובדין את הבית עצמו וכן בסמוך גבי אבן שחצבה מתחלה לבימוס מקום מושב של עבודת כוכבים ועובדים את הבימוס כעבודת כוכבים עצמה ויפה כוון בזה דודאי צ''ל שהבית והאבן נעשו ליעבד דאי להיות משמשי עבודת כוכבים הא אמרינן (לעיל עבודה זרה יט:) משמשי עבודת כוכבים אינן אסורים עד שיעבדו ואילו בגמרא קאמר גבי בית בנה אע''פ שלא השתחוה וגבי אבן נמי מדקתני חצבה מתחלה משמע דלא עבד בה כבר דאי עבד בה ל''ל חציבה מתחלה לכך הא גבי תפילין (ברכות דף כג:) אמרינן צר ביה ולא אזמניה וכן זו נמי לא ליבעי חציבה מתחלה אי עבד בה מיהו מתוך לשונו משמע שהבית והאבן נעשו להניח עבודת כוכבים ואגב עבודת כוכבים עובדים הבית והאבן וק''ק דגבי אשירה בסמוך אין לפרש כן שיהא נטוע לשום תחתיו עבודת כוכבים ואגב עבודת כוכבים עובדין [את] האילן דהא אמרינן בגמרא רישא ד''ה ואילו ר''ש אומר הואיל ולצורה הם עובדין נתיר להם את האילן ולא קאמר דאגב עבודת כוכבים עובדין את האילן לכן נראה לפרש בכל שלשתן שבנה וחצב ונטע להיות עבודת כוכבים עצמה והא דנקט גבי אבן לבימוס אע''ג דסתם בימוס רגילות הוא להיות משמש עבודת כוכבים כמו בימוס של מלכים מ''מ נקט בימוס שלא היתה חשובה בעיניהם לעבדה אלא אותם שדומה לבימוס לפי שבימה נותנין עליה עבודת כוכבים:

גְּמָ' אָמַר רַב: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַיִת — אֲסָרוֹ. אַלְמָא קָסָבַר תָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ כְּתָלוּשׁ דָּמֵי, וְהָאֲנַן ''בְּנָאוֹ'' תְּנַן!

Traduction

GEMARA: Rav says: One who bows to a house has rendered it forbidden. The Gemara infers: Evidently, Rav holds that an item that was detached and that one subsequently attached is considered as if it were still detached. Consequently, a house, which is attached to the ground but was built with materials that were detached from the ground, can become forbidden through worship. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that if a house was initially built for the purpose of idol worship, it is forbidden? This indicates that the house becomes forbidden only when it is initially constructed for idolatrous purposes.

Rachi non traduit

גמ' תלוש ולבסוף חברו. אבני בית תלושין ובנאן וחברן בקרקע:

Tossefoth non traduit

והאנן בנה תנן. הוה מצי למימר וליטעמיך בימוס דתלוש הוא נמי תנא חצבה אלא חצבה וה''ה השתחוה וה''נ בנה וה''ה השתחוה:

בְּנָאוֹ — אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה — אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בְּנָאוֹ. אִי הָכִי, הָנֵי שְׁלֹשָׁה — אַרְבָּעָה הָווּ!

Traduction

The Gemara answers that there are two cases where the house is rendered forbidden: If one built it for purposes of idol worship, even if he did not bow to it, or if he bowed to it, even if he did not build it for purposes of idol worship; it is forbidden in either case. The Gemara asks: If so, why does the mishna list only these three types of houses, when there are really four?

Rachi non traduit

אע''פ שלא השתחוה. וקסבר תנא דידן עבודת כוכבים אסורה מיד ואע''פ שלא נעבדה:

Tossefoth non traduit

אי הכי ג' ארבעה הוו. גבי בימוס נמי איכא למיפרך הכי דהא השתחוה לבימוס אסור ובחד שינויא מתרצי:

כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן בִּיטּוּל, בָּנָה וְהִשְׁתַּחֲוָה חַד קָא חָשֵׁיב לֵיהּ.

Traduction

The Gemara answers: Since with regard to the revocation of their idolatrous status there is no difference between a house that one built for idolatrous purposes and a house that one bowed down to, the mishna considers them as one.

Rachi non traduit

לענין ביטול בנה והשתחוה חד חשיב ליה. דבין בנה בין השתחוה כולו אסור אם של עובד כוכבים היא צריך עובד כוכבים לבטלו ואם של ישראל היא אין לה בטילה עולמית:

מַתְנִי' שָׁלֹשׁ אֲבָנִים הֵן — אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּה לְבִימוֹס — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. סִיְּידָהּ וְכִיְּידָהּ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה — נוֹטֵל מַה שֶׁסִּיֵּיד וְכִיֵּיד, וּמוּתֶּרֶת. הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֲבוֹדָה זָרָה וְסִילְּקָהּ — הֲרֵי זוֹ מוּתֶּרֶת.

Traduction

MISHNA: With regard to idol worship there are three types of stones, each with its own halakhot. A stone that one initially hewed for use in a platform [bimos] for an idol is forbidden. If one plastered a stone or cemented it for the sake of idol worship, one removes that which he plastered or cemented and the stone is permitted. If one erected an object of idol worship upon a stone and subsequently removed it, the stone is then permitted.

Rachi non traduit

מתני' שלש אבנים הן. לענין ביטול עבודת כוכבים:

אבן שחצבה. מן ההר:

מתחלה לבימוס. מקום מושב עבודת כוכבים שמושיב הצלם עליה ועובדין את הבימוס כעבודת כוכבים עצמו:

הרי זו אסורה. ואפי' לא העמיד עליה ואם עובד כוכבים חצבה צריך עובד כוכבים לבטלה ולחסר ממנה מעט עד שתפגום ואם ישראל חצבה לעבוד עליה עבודת כוכבים אסורה עולמית:

סיידה וכיידה לעבודת כוכבים. והיא היתה חצובה ועומדת:

נוטל. ישראל מה שחידש העובד כוכבים וזורה לרוח והאבן מותרת שלא נעשה עבודת כוכבים אלא החידוש:

העמיד עליה עבודת כוכבים. לפי שעה ולא הקצה את האבן לבימוס וסילקה הרי זו מותרת ואין צריכה ביטול:

Tossefoth non traduit

אבן שחצבה מתחלה. ה''ה דהוה מצי למנקט זקפה להשתחוות לה כדא''ר יהודה (לעיל עבודה זרה דף מו.) גבי לבנה ונ''ל דלא דמי דהא דא''ר יהודה דזקיפתה אוסרתה היינו בהשתחוה לה עובד כוכבים דאמר שליחותיה דישראל עביד כיון דגלי דעתיה דלעבודת כוכבים נתכוין אבל הכא בחציבה לבד נאסרה משום דהוי מעשה חשוב וה''נ אמר בגמרא בנה אע''פ שלא השתחוה וה''נ נימא חצבה אע''פ שלא השתחוה ומיהו לפי מה שפ''ה בגמרא דמתני' אתיא כמ''ד אסורה מיד ודאי הוי רבותא טפי בזקפה אע''ג דלא חצבה דמתסר אליביה כדמשמע לעיל אלא נקט חצבה כמו בבית בנאו ובאילן נטעו כו':

גְּמָ' אָמַר רַבִּי אַמֵּי: וְהוּא שֶׁסִּיֵּיד וְכִיֵּיד בְּגוּפָהּ שֶׁל אֶבֶן.

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that one may not derive benefit from a stone plastered or cemented for the sake of idol worship. Rabbi Ami says: And that is the halakha provided that one plastered or cemented within the stone itself, by carving or engraving into it. If the plaster or cement was merely appended to the outside of the stone as an external ornament, the stone is not forbidden.

Rachi non traduit

גמ' והוא שסייד וכייד בגופה של אבן. שחקק בה צורה בברזל אבל סייד וכייד עליה ע''י טיח מותרת בלא ביטול הואיל ולא עבדה עובד כוכבים:

Tossefoth non traduit

והוא שסייד וכייד בגופה של אבן. אור''י כי לאו דוקא נוטל מה שחידש ותו לא דא''כ אפילו לא סייד בגופה של אבן נמי נוטל מה שחידש אלא נוקב כל האבן מעבר לעבר כנגד החידוש ונוטל:

וְהָא דֻּומְיָא דְּבַיִת תְּנַן, וּבַיִת לָאו בְּגוּפֵיהּ הוּא, וּמִיתְּסַר! בַּיִת נָמֵי אִיכָּא בֵּינֵי אוּרְבֵי.

Traduction

The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna the halakha with regard to stones immediately following the halakha with regard to a house utilized for idol worship? This indicates that the halakha of a stone is similar to the halakha of a house. And in the case of a house that was rendered forbidden when it was plastered or cemented for idol worship, that plastering was not done within the house itself, but on the exterior of its walls, and even so it is rendered forbidden. Accordingly, even external plastering should render the stone forbidden. The Gemara answers: In the case of a house it can also be explained that the plaster or cement was added to the house itself, as there is space in between the bricks that can be filled in.

Rachi non traduit

והא בית. סיוד וכיוד שלה אינה נעשה ע''י חקיקה אלא טח על הכותל:

ביני אורבי. בין לבינה ללבינה מכניסו והוה ליה בגופה:

מִי לָא עָסְקִינַן דְּשִׁייעַ, וַהֲדַר שַׁיְיעֵיהּ?

Traduction

The Gemara asks: As the mishna does not specify, are we not dealing even with a house that one plastered with no idolatrous purpose and then plastered again on top of that layer for the sake of idol worship, rendering the house forbidden even without affecting the house itself?

Rachi non traduit

מי לא עסקינן. כלומר מתניתין סייד וכייד סתמא קתני ומי לא משתמע נמי דאי הוה בית שיע מתחלה קודם איסור והדר האי ושייעיה לשם עבודת כוכבים וקתני נוטל דלא סגי בלא נטילת חידוש:

אֶלָּא כִּי אִתְּמַר דְּרַבִּי אַמֵּי — לְעִנְיַן בִּיטּוּל אִתְּמַר, וְאַף עַל גַּב דְּסִיֵּיד וְכִיֵּיד בְּגוּפָהּ שֶׁל אֶבֶן, כִּי נָטַל מַה שֶּׁחִידֵּשׁ — שַׁפִּיר דָּמֵי.

Traduction

The Gemara answers: Rabbi Ami was not explaining at what point a stone plastered for idolatry becomes forbidden; rather, when Rabbi Ami’s statement was stated, it was stated with regard to revocation of the stone’s idolatrous status, and he taught that even if one plastered or cemented within the stone itself, when one removes that which was added, it is permitted.

Rachi non traduit

לענין ביטול אתמר. ולא לענין תחלת איסור למימרא דלא ניתסר אלא אם כן סייד בגופיה אלא ודאי בלא גופיה נמי אסירא ור' אמי אביטול קאי וה''ק אפי' סייד בגופיה סגי לה בהא ביטולא דמתני' ולא בעי ביטול דעובד כוכבים:

דְּמַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן שֶׁסִּיֵּיד וְכִיֵּיד בְּגוּפָהּ שֶׁל אֶבֶן, כְּאֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה דָּמְיָא, וְתִיתְּסַר כּוּלַּהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara explains Rabbi Ami’s ruling: Lest you say that since one plastered or cemented within the stone itself, it is equivalent to a stone that one initially hewed for idol worship, and there-fore the entire stone is forbidden, Rabbi Ami teaches us that the stone can become permitted by the removal of the additional layer of plaster.

Rachi non traduit

ותיתסר כולה. ותיבעי עובד כוכבים לבטלה או אם היתה של ישראל תאסר עולמית קמ''ל דלא חייל שם עבודת כוכבים אלא אחידוש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source